שנת 2019 הייתה שנה משמעותית בכל הקשור לפרוק חברות בישראל. בשנה זו חוקק חוק חדש, העוסק בתהליך פרוק חברות. החוק מוכר כחוק חדלות פירעון ושיקום פיננסי, הוא עשוי להיות רלוונטי עבור עסקים קטנים, ובעבור חברות בערבון מוגבל. חוק זה מתייחס אך ורק לחברות בפשיטת רגל או, חברות המבקשות לעבור תהליך פרוק מרצון. רק חברות שהחלו תהליכים אלו, אחרי שנת 2019 נכנסות תחת החוק החדש.
מה ההבדל בין פרוק חברה לפשיטת רגל?
פירוק חברות הוא עניין מורכב והוא מכיל נדבכים שונים הקשורים, פחות או יותר, באותו נושא. אנשים רבים נוטים לטעות ולחשוב שחברה בפרוק היא חברה בפשיטת רגל, ולא כך הוא הדבר. מצב של פשיטת רגל מתייחס לאדם פרטי או חברה, הנמצאים בהפסדים כספיים מאוד גדולים וחובות מצטברים, כך שאין ביכולתם לשלם לנושיהם ולכן, אינם יכולים להמשיך ולקיים את עצמם או את החברה שלהם. לעומת זאת, כשמדברים על פרוק של חברה, מתכוונים להליך בו בעלי החברה מבצעים סגירה של פעילותה, עקב חוסר יכולת להמשיך לפעול, בשל חובות כספיים גדולים או, מסיבות אחרות. חשוב לדעת, חברה יכולה, במשך שנים, להיות חברה מצוינת, ללא בעיות תזרים, ובשל תקופה רעה מבחינה עסקית, לצבור גרעון שמחייב את בעליה לבקש את פרוקה.
לפרק או לא לפרק זו השאלה
החוק החדש שחוקק בשנת 2019 (חדלות פירעון ושיקום כלכלי), נחקק במטרה לאפשר לעסקים, שנקלעו לקשיים, לפנות לבית המשפט בבקשה לפרק את החברה, ובמסגרת זו, תבחן החברה ותטופל בעזרת יועצים מקצועיים, שבסופו של תהליך יביאו בפני בית המשפט את המלצתם – אישור פרוק או, שיקום מקצועי וכלכלי שישאיר את החברה בחיים. בדרך זו, מסייעת המדינה לעסקים שנמצאים בבעיות, לעבור תהליך הבראה, להמשיך פעילות ולהמשיך לפרנס את בעליה ואולי את העובדים שלה, באם ישנם כאלה. מרבית החברות שעוברות תהליך פרוק בשל בעיה כלכלית, מתפקרות בגלל שאין להן הון חוזר, שהיה יכול להחזיק אותן מעל המים למשך זמן מסוים שהיה מציל אותן. מדובר בסיבה המרכזית בגינה חברות, גדולות וקטנות, נסגרות עקב חדלות פירעון. לצערנו, כל חברה עלולה להגיע למצב של בעיה בתזרים, חוסר יכולת לשלם לספקים ובסופו של דבר מעבר להליך פרוק.
